עכשיו הזמן לשוב

למוחרת יום הכיפורים שאל רבי יוסף יצחק שניאורסון, לימים הרבי הריי"צ מליובאוויטש את אביו רבי שלום דוב־בר, שאלה בת שתי מילים: "ומה עכשיו?".

פירוש השאלה.

החסידות מתארת מודל של סולם בעל שליבות רבות, שבהן מטפס היהודי בעבודת התשובה. מדרגה ראשונה – חודש אלול, שנייה - שנים עשר הימים המקדימים את ראש־השנה, שלישית – ימי הסליחות, רביעית - ערב ראש השנה, חמישית - ראש השנה, שישית - עשרת ימי תשובה, שביעית - ערב יום הכיפורים ושמינית - יום הכיפורים עצמו.

המדרגות מייצגות סוגי עבודה ייחודיים, והסולם השלם לוקח אותנו מימי החולין עד להכרזת 'ה' הוא האלוקים' ביום הכיפורים.

ולמוחרת יום הכיפורים, כאשר מתעוררים לבוקר חדש, נשאלת השאלה: ומה השלב הבא, מה כעת?

השיב רבי שלום דוב־בר: "כעת הוא הזמן לחזור בתשובה!".

מה כוונתו?

דרך חדשה

הפזמונאי היידי יום טוב ערליך, כותב באחד משיריו על תשובה, והוא מתאר זאת כמו קבוצת יהודים ברכבת הנוסעת למחוז חפצה, ולפתע מגיע זמן מנחה. אחד היהודים מברר היכן המזרח, ולפתע מתחוור לו כי הוא נוסע ברכבת ההפוכה מן היעד שאליו הקבוצה תכננה להגיע. הוא מרים קול זעקה "אוי, עשינו טעות!".

וחבריו עונים לו: "בן אדם הוא רק בן אדם, והוא עושה טעויות. הבה נרד מהרכבת וניקח את הרכבת הנוסעת לכיוון ההפוך – אל היעד האמיתי שלנו!".

זוהי צורה כה פשוטה וכה נכונה לבאר מהי תשובה. תשובה איננה רגש הבהלה של "אוי, טעינו בדרך". היא גם לא המצוקה הנפשית, התחושה הכה לא נעימה של הלב "ומה נעשה כעת?". התשובה היא אפילו לא הירידה מהרכבת. התשובה היא העלייה על הרכבת הנוסעת למקום הנכון. כלומר, התשובה איננה תפיסת הטעות, אלא העשייה עצמה – המעבר לרכבת הנכונה.

עד יום הכיפורים חיפשנו, וברוך השם מצאנו, את המקומות שבהם נסענו לא נכון, וקיבלנו את ההחלטה לנסוע נכון. וכעת? – כעת מתחילים נסיעה חדשה. "מחשב מסלול מחדש", כמו שכותב הווייז.

זה מה שמתחיל למוחרת יום־הכיפורים.

כך הסבירו רבותינו הקדושים את פשר קריאת פרשת בראשית רק אחרי תום חגי תשרי:

אחרי עבודת ה'תשובה' של תשרי, נעשים 'שמיים חדשים וארץ חדשה'. לאמור, השמיים והארץ הישנים, אלו שנבראו בשבת בראשית אשתקד, כבר אינם. מצאנו דרך חדשה, חישבנו מסלול מחדש, התייצבנו מההתחלה למשימה החדשה, משימת תשפ"ו, והכל מסביב חדש לחלוטין: שמיים חדשים, ארץ חדשה, ואנחנו מוכנים ומזומנים לכבוש את החורף, להביא לידי פועל את החלטות ימי תשרי שזה עתה הסתיימו.

לחבר את הקרונות

ואם ברכבת עסקינן, נציין שני משלי רכבת שנאמרו על שבת בראשית:

חגי תשרי משולים לתחנות רכבת. כאשר מבקשת הרכבת לצאת לנסיעה ארוכה היא עוצרת ראשית בתחנה הראשונה של אלול, ואחריה בתחנה של ראש השנה וכך הלאה. התחנה האחרונה של רכבת החיים יוצאת בשבת בראשית. זוהי קריאה אחרונה בהחלט להצטרף לתנועת התשובה, להתחלות החדשות של השנה החדשה.

המשל השני לוקח אותנו לימים שבהם הקרון הראשון ברכבת היה 'קטר', מנוע המופעל באמצעות קיטור ומניע את הרכבת כולה בעקבותיו. ובכן, הקטר הוא חודש תשרי שעליו לגרור שנה שלמה בעקבותיו. שבת בראשית היא הלולאה המקשרת בין הקטר ובין הקרונות. אם לא נצא בפועל לדרך החדשה בשבת הזו, הקטר יכול להמשיך בדרכו כשהוא משאיר את הקרונות בתחנה...

אז, הבה ונשובה יהודים, נחזור לדרך הנכונה.