לידת הבעשט

היחיד ששם לב להלך שנכנס באמצע הסעודה, היה בעל הבית הישיש, רבי אליעזר. בפתח ניצב איש גבוה בעל זקן לבן וארוך, על שכמו תרמיל דרכים ובידו מקל נדודים. רבי אליעזר ניגש אליו במהירות: "בוא ברוך השם, שב בבקשה, הנה כאן יש מקום, מייד אגיש לך את כל צורכי השבת. אכול יהודי, אכול וברך, שבת היום. אבל קודם, כוס מים צוננים, הנה לך...".

דקות ארוכות עברו עד שהסועדים הרבים הרגישו בתכונה של בעל הבית סביב האורח. כמה מהנוכחים סובבו את ראשם והביטו כלא-מאמינים. הראיתם אי פעם דבר שכזה, יהודי המעז לחלל את השבת, ובפרהסיה?!

כמה מהצעירים לא יכלו לשתוק. זעקת 'שבת!' כמעט שהתפרצה מגרונם. אלא ששוב היה זה רבי אליעזר שהבחין ראשון.

במבטים חדים הסביר לכל הנוכחים כי יש כאן בעל-בית, ורק הוא יחליט מי נכנס ומי לא וכיצד יש לנהוג כלפי מחללי שבת ומרשיעי ברית בתוך ביתו שלו. מבטיו של רבי אליעזר עשו את שלהם. האנשים נרגעו, אם כי לא הבינו. אך אם רבי אליעזר, מאיר הפנים וטוב הלב, מגיב בנחרצות שכזו, מוטב להם שישתקו.

השבת יצאה, האורחים הרבים התפזרו למקומותיהם, ורק האורח הזר נשאר בחדר האוכל הגדול. "חסר לך משהו?", פנתה אליו שרה, בעלת הבית, בדאגה. "אולי זקוק הינך לצידה לדרך, או להוסיף להתארח בביתנו גם הלילה? שמענו שהגעת מדרך רחוקה. תנוח מעט, אל לך למהר".

"אכן, מדרך רחוקה מאוד באתי" – פתח לראשונה האורח את פיו. "קראי לבעלך, דבר לי עליכם". פניו של האורח האירו לפתע באור יקרות, והוא סיפר.

נשמה חדשה

"אין לי צורך לספר לכם, רבי אליעזר ושרה הצדיקים, על צרותיהם של ישראל. השבר הגדול שעבר העם בעקבות גזרות חמלניצקי ורציחות הקוזקים, התקווה הגדולה שנטע שבתי צבי, שם רשע ירקב, ומפח הנפש הגדול שאחריהם – העמידו את יהודי הגולה במצב קשה ביותר מבחינה נפשית.

"אספר לכם, כי בתקופה הקרובה עתיד העולם לעבור שינויים מפליגים. גלוי וידוע לפני ריבון כל העולמים, כי עם ישראל בכוחותיו שלו לא יוכל לעמוד בחבלי משיח שהגיעו עתה לשיאם וימשכו עד לבואו. עלול הוא חלילה, זרע ישראל, להתערבב ולהיטמע בעמים.

"בשמיים הוחלט, לשלוח לעולם הזה נשמה מיוחדת, איש פלאים, שיהיו לו הכוחות והידע להושיע את ישראל. הוא יפיח רוח-חיים בעצמות היבשות, ילמד את בני ישראל שמחה ורגש, אמונה ואהבת ישראל, ביטחון בבורא-עולם ואת מעלתם שלהם, של בני ישראל. הוא יגלה מחדש את פניו המאירות של היהודי הפשוט, בעל המלאכה. הוא יחנך וידריך את תלמידי החכמים לדרך של אמת. סביב אותו איש פלאים יתקבצו תלמידים, ככוכבים המאירים סביב הירח, ולאט לאט יקיפו את כל העולם היהודי ויכינו אותו, הכנה פנימית ועמוקה לביאת המשיח.

"גם שם ניתן לה לאותה נשמה מיוחדת. כשמו של העם שעליה להחיות: ישראל. כאותו אדם מעולף שמעירים אותו באמצעות הזכרת שמו באוזניו – כך יבוא רבי ישראל, ובשמו הטוב – בעל שם טוב – יעורר את עם ישראל מעלפונו".

יום המאורות הגדולים

רבי אליעזר ואשתו שומעים. וההלך ממשיך:

"בשמיים נשאלה שאלה, מי יזכו לגדל את אותה נשמה מיוחדת? בין ההצעות המרכזיות עמד השם שלכם, רבי אליעזר הצדיק והצדקנית שרה. שמכם הטוב ואהבת ישראל הבוערת שבכם ניכרה היטב לבית הדין של מעלה. וכמעט שהוחלט שנשמתו של ישראל בעל-שם-טוב תבוא אליכם.

"אלא, שאז טענה מידת הדין, שאינכם ראויים לשכר כה גדול, ויש להעמיד אתכם בניסיון ולבדוק האם אכן מתאימים אתם לגדל את הנשמה הגבוהה והקדושה הזו. ואני, אליהו הנביא, נשלחתי על מנת לבדוק את מידת הרגישות שלכם ליהודי מחלל שבת. עמדתם בניסיון. מזל טוב!".

ח"י באלול הוא יום ההולדת של רבי ישראל הבעל שם טוב (נולד 1698). חמישים ושמונה שנה אחר כך נולד ביום הזה אחד מגדולי ממשיכי דרכו, מי שכתב למעשה את רעיונותיו של הבעל שם טוב בשפה של שכל והסברה – רבי שניאור זלמן בעל התניא (1745). השבת, ח"י באלול, זו ההזדמנות לחשוב שוב על המבט שלנו, כיהודים, על יהודי אחר. שלא חושב כמוני ולא נראה כמוני. איך היה הבעל שם טוב רואה אותו?